העיר הנטושה

לקראת סוף השהות שלי במונגוליה החלטתי לזרום לאזור הפחות מוכר של מונגוליה - המזרח. מאיסוף המידע המועט שמעתי על עיר נטושה בשם Mardai בצפון מזרח מונגוליה. העיר נבנתה על ידי הרוסים בשנות ה-80 סמוך למכרה אורניום ונשמרה כעיר סודית. העיר הוקמה כעיר מודרנית במיוחד וקיבלה אספקה של מוצרים "מערביים" ממוסקבה. לאחר התפרקות ברית המועצות, מכרה האורניום הפסיק לתפקד והעיר נזנחה יחד עם תושביה. עם הזמן תושבים עזבו, בזזו את הבתים, גנבו את כל הברזל והתשתיות שמצאו ושברו מה שלא היה שמיש.
אני הגעתי לעיר הגדולה המזרחית ביותר במונגוליה - Choibalsan ומשם חיפשתי דרך להגיע לעיר הנטושה. להפתעתי מצאתי רכב שנוסע לכפר אחרי Mardai והוא הסכים לקחת אותי ולהוריד אותי בדרך. תוך כדי הנסיעה הנהג ושאר הנוסעים מנסים להבין מה בדיוק הקטע שלי- למה אני הולך לעיר הנטושה הזאת? איך זה שאני לבד? איך אני אסתדר? מה אני אשתה? מה אוכל? איפה אשן? הם מנסים לסמן לי שמסוכן ושאני אמות ושכדאי לי לרדת במקום אחר בדרך ומנסים להסביר לי שיהיה לי רע ומר אם אני סתם אלך לי לשוטט לבד.
האזור הזה של מזרח מונגוליה הוא מה שמכנים ה- Steppes במיטבו. אלה מישורי ענק עם מעט גבעות, הכל מכוסה עשב, אין אף צמח שגדול משיחים קטנים והניווט עם המפה 1:500,000 שיש לי גובל בבלתי אפשרי. המים היחידים שיש באזור הם הצטברות של גשם בשלוליות בדרך העפר שאנחנו נוסעים בה. אלה מים חומים שאחרי טיהור יש להם טעם חזק של כלור ובוץ.
אנחנו מגיעים לבסוף לאחר כמה שעות נסיעה לעיר הנטושה ואני רואה לפני בניני מגורים מרובי קומות, עצים בשפע שגדלים ללא בקרה והמון בתי מגורים קטנים. הנהג נכנס מעט פנימה ומוריד אותי ליד "גר" עם בחור צעיר. הוא מדבר קצרות עם הבחור ומסביר לי שכדאי לי להישאר איתו, שהוא ישמור עלי ושרע מאד להיכנס לעיר. אין לי שום דבר אחר לעשות אז אני נכנס לביתו של הבחור הנחמד, מוריד את התיק ואחרי כמה דקות שיחה אני מסמן לו שאני רוצה לעשות סיבוב בעיר. הוא מהנהן, הופך את הלחם בתנור שלו ומסמן לי לבוא איתו.
הבחור - Batort לוקח אותי לסיבוב של כמה שעות בעיר ומראה לי כל מיני דברים מעניינים. אחרי כמה זמן אנחנו מגיעים למרכז של כמה בתים קטנים ששמורים באופן יחסי ולתדהמתי אני רואה שבתוך אחד הבתים יש מכולת. פתאום אני גם רואה כמה אנשים בסביבה ועוד שתי מכולות ואז עוד ועוד אנשים מתחילים לצאת החוצה. מתרכזת סביבי המולה של תושבים שמנסים להבין מה אני עושה כאן בזמן שאני מנסה להבין את אותו הדבר עליהם. מסתבר שחיים בעיר הנטושה הזאת כ- 100 אנשים שנכנסו לבתים שנשארו יחסית שלמים. אחרי קצת צחוקים עם התושבים המקומיים אנחנו חוזרים ל"גר" של Batort ואחרי ארוחת ערב של לחם טרי ועוגיות הולכים לישון. למחרת המשכתי בדרכי במרחבי ה- Steppes המונגוליים.


















ה-"גר" של Batort בפאתי העיר. בצד שמאל רואים בקושי ערימת ברזלים שהוא אסף עם השנים מהעיר ובצד ימין יש ערימת לבנים אדומות שפורקו מבתי העיר.

















השתלטות הצימחייה עם השנים. הבניין שימש אולי כבית ספר או בניין ממשלתי?

















"רחוב" בעיר

עושה צחוקים עם המקומיים
הבחור שעושה פה שרירים עשה לפני רגע break dance לכבודי


















בניין מגורים לשעבר


















בניין מגורים מרוסק ושאר העיר ברקע

















ה- Steppes המונגוליים - מרחבים עצומים של כלום.
מפת Google של העיר. אפשר לעשות עוד זום כדי לראות פרטים נוספים

אין תגובות: