אחרי יום פחות או יותר של הליכה הגענו לשולי השלג ואנחנו, מבסוטים שהספקנו לפני שנמס ממשיכים הלאה להגיע לקצת יותר. יעדינו היה ביקתה שהייתה מסומנת במפה כמחסה למטיילים כדי שלא יהיה יותר מידי קר בלילה. השלג על האדמה כבר התחיל להיראות כמו שלג ירושלמי בחורף טוב. בדרך לביקתה המרוחקת חלפנו על פני ביקתה נוספת, קטנה יותר אבל כיוון שנשארו עוד כמה שעות אור, ואנחנו כבר די בטוחים שניצחנו את השיטה המשכנו הלאה.
השלג כבר התחיל לעבור את קו הקרסוליים ככל שעלינו בגובה והתחלנו להגיע למעברים מסוכנים וההליכה נעשתה קשה יותר. התחלנו לאבד את השביל שכבר היה מכוסה כולו שלג. העקבות שעד כה הסתמכנו עליהם לא המשיכו מעבר למעברים המסוכנים (מאוחר יותר שמענו שבשנים קודמות החליקו ונהרגו ממש שם 3 מטיילים אחרים). וככה כשהכל מתחיל להיראות לא טוב התחיל לרדת שלג טרי. עוד שעה וחצי חושך, אין שביל יש שלג ויש עוד הרבה ללכת.
בשלב הזה למזלנו, חדד גייס את הקול האחראי שלו והציע בתקיפות שנשקול מחדש את מצבינו העגום. קצת התלבטויות ומבטים לשמיים הקודרים והחלטנו שעדיף מחסה מסביבנו ואח חמה מאשר שיקפא לנו התחת באוהל. עשינו את דרכינו חזרה לביקתה הראשונה עם לבבות כבדים וקרים, העקבות שהשארנו כבר התחילו להיטשטש עם השלג היורד אך לקראת אור אחרון הגענו לביקתה.
נכנסנו פנימה, הדלקנו אש באח והרשנו לעצמינו להרגיש בבית. תיכננו לקום מוקדם בבוקר ולנסות את מזלנו שוב לביקתה השנייה. בינתיים השלג בחוץ מתגבר ומתחיל להיאסף. הלכנו לישון עם תקוות וחששות ליום המחרת.
קמנו לבוקר לבן. השלג נערם בצד עם הרוח לגובה החלון ולא נשארו כל סימני העקבות מאמש. השלג כמובן ממשיך לרדת והבנו שקדימה לא נמשיך היום. שוב קצת התלבטויות מבטים לשמיים, והפעם גם פזילות לאש החמה שבאח והחלטנו לחכות בפנים ולראות מה קורה. ככה ישבנו לנו בביקתה החמימה, משחקים קלפים עד צאת הנשמה ומביטים מידי פעם החוצה רק כדי לראות שהשלג לא פוסק לרגע. הצהריים חלפו, הערב התקרב והבנו שנצטרך לחכות עוד לילה בפנים.
כל הלילה השלג המשיך לרדת ובבוקר לא היה נראה שמשהו הולך להשתנות לטובה והבנו שאם עכשיו לא נצא יכול להיות שנצטרך לחכות לקיץ. עטפנו את עצמינו בבגדים חמים, אילתרנו חותלות כדי שהשלג לא ייכנס לנעליים, ארזנו את התיקים טוב טוב, אמרנו שלום לביקתה החמה ויצאנו לשלג העמוק.
עכשיו, אחרי כל החימום בסיפור אתם מצפים לאיזה משהו דרמטי ומרשים, אבל תכל'ס תוך כמה שעות הגענו חזרה לעיר, משוכנעים שניצחנו את השיטה וששרדנו שלג אלפיני אמיתי.
עדיין אופטימים
מדרונות שלג שמסתיימים בתהום
הביקתה לפני השלג
אחרי יום אחד
אחרי יומיים
בפנים חמים ונעים
אוספים עצים בשביל התנור
קשה קשה
מבט אחרון החוצה
מסע בשלג
דממה לבנה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה