חברו הטוב ביותר של הטייל הוא הספר. על אחת כמה וכמה אם הוא מטייל לבד ועוד יותר אם הוא מתכנן נסיעות ארוכות ברכבת, המתנה לטרמפים, מנוחות ארוכות וכו'. הבעיה בחו"ל היא שאתה אף פעם לא יודע כמה זמן יעבור עד שתמצא את המקום הבא עם ספרים בשפה שלך. כך, בעודי נמצא באולן-בטר לקראת הנסיעה לרוסיה מצאתי את עצמי לרגע אחוז בהלה שמא לא יהיה לי מה לקרוא בשעות הארוכות המחכות לי ברכבת הטראנס סיבירית.
מיד רצתי לחנות שהכרתי בעיר וקניתי לעצמי שלושה ספרים לדרך. עוד לפני כן קניתי לעצמי את המדריך של לונלי פלנט לרוסיה ושני מילוני כיס לרוסית (אחד באמת מילון כיס והשני נקרא ככה מחמת הספק).
עד שהגעתי לשליש הדרך ברוסיה כבר סיימתי שניים מהספרים והשלישי התברר כדי משעמם, כך ששוב נכנסתי לפאניקת ספרים. עברתי במשהו כמו 7 חנויות ספרים בעיר ירקוצק והמוכרים הוכו תדהמה מהשאלה שלי אם יש להם ספרים באנגלית. בניסיון בכל זאת לענות על הבקשה שלי הם הציעו לי מילונים או ספרי לימוד אנגלית של בתי ספר. הגעתי למצב שאני מתחיל לקרוא את פרק ההיסטוריה של רוסיה במדריך לונלי פלנט כדי להרוויח עוד זמן. למזלי הרב נתקלתי בתייר מאנגליה ומיד שאלתי אותו אם יש לו ספרים באנגלית. הוא, כמוני מסתובב עם ערימות של ספרים ובדיוק היו לו שניים שהוא סיים שהמשיכו את דרכם אצלי.
אחרי 5 ימי נסיעה ברכבת לבסוף הגעתי למוסקבה על סף הדפים האחרונים ומיד יצאתי לציד חנויות ספרים כדי לחדש את האספקה. אחרי כמה שעות הסתובבות מצאתי חנות שמתמחה בספרים בשפות זרות. אורו עיני למראה ספרים שאינם ברוסית, ואז סוף סוף מצאתי את הפתרון המושלם למרדף התמידי אחר ספרים - מלחמה ושלום של טולסטוי (970 עמודים בפונט 10).
ככה יצא שלבסוף הגעתי לאסטוניה, קורס תחת המשקל של 5 ספרי קריאה שסיימתי, 2 מילוני כיס, 2 לונלי פלנט עבי כרס ומלחמה ושלום.
עכשיו, אחרי שנרגעתי קצת מהמרדף הבלתי פוסק הגעתי למצב שאני רק מחפש להיפטר מהמשקל העודף שהצטבר אצלי. בנסיעה באוטובוס בעיר טאלין (בירת אסטוניה) ראיתי בחורה שקוראת ספר באנגלית. מיד התחלתי לזמום מזימות (לא מה שאתם חושבים...) ושאלתי אותה אם היא רוצה ספרים והיא ענתה שכן, לא יודעת למה בדיוק לצפות (- איזה מין שורת פתיחה זו לעזאזל??....). בלי לחכות רגע שלפתי את כל חמשת הספרים מהתיק ישר לידיים שלה וקפצתי מהאוטובוס לפני שהיא תוכל להתחרט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה